שוברים את הבדידות. מעמידים מנהיגים יראי אלוהים. מביאים פריחה לערים שלנו.
קודם בא הייעוד. הסיפור מסביר אותו.
הארגון "בעיר, למען העיר" קיים מתוך שכנוע אחד: הבדידות מפרקת את מה שאלוהים ברא כדי שיפרח, ומלכות אלוהים מתקדמת דרך חיבור מחדש. חיבור מחדש של מאמינים לאלוהים, של מאמינים זה לזה, של גוף המשיח לעיר שבה הוא הוצב.
שוב ושוב ראינו את אותו דפוס: התעוררות ניצתת, והבדידות מפזרת הכול. רועי קהילות שנושאים את הערים שלהם לבד. מנהיגים מעולם העסקים עם חזון של מלכות אלוהים ובלי אף אחד ללכת איתו. דור שעזב את הבניין בלי לעזוב את ישוע. האויב לא צריך להשמיד את גוף המשיח. מספיק לו למנוע מהאיברים שלו למצוא זה את זה.
Walking Together הוא התשובה שלנו: מדריך שטח של ארבעים יום לשמור על חיבור כשהכול מתפזר, שעוברים אותו בקבוצות של כמה אנשים בכל פעם, בסלונים בכל יבשת.
ריץ׳ קרני הקדיש חמישים שנה לשאלה אחת, בשש ערים אמריקאיות: מה קורה כשגוף המשיח באמת מתפקד, כשרועי קהילות, מנהיגים מעולם העסקים, אנשי חינוך, אנשי תפילה ומנהיגים אזרחיים הולכים יחד במקום כל אחד לחוד?
הוא למד את המחיר של ללכת לבד לפני שלמד את התיאולוגיה של זה. כלוחם בכומתות הירוקות הוא שירת במקומות שבהם בדידות הורגת, ובהם אל סלבדור ב־1983, שם השקט אחרי שהמסוק המריא לימד אותו על נפש האדם יותר מכל כיתה. מאוחר יותר, שירותו במחלקת המדינה האמריקאית נשא את אותם לקחים אל תוך המנגנונים של אומות. דוקטורט בשירות פסטורלי מ־The Southern Baptist Theological Seminary נתן לאמונות שלו עמוד שדרה תיאולוגי.
באוסטין הוא עמד עשר שנים בראש Austin Bridge Builders Alliance, שחיברה בין קהילות, עמותות, בתי ספר והנהגת העיר סביב הפריחה של עיר אחת. מתוך העבודה הזאת נולד "בעיר, למען העיר", ומתוך חיים שלמים של העבודה הזאת נולד Walking Together. הוא ואשתו סנדי השקיעו את חייהם בעבודה הזאת זה לצד זה. הם הולכים בה כמו שהספר מלמד: יחד.
הספר נושא את הסיפורים. הקבוצות נושאות את האנשים. אם אתם רוצים לדעת מה חמישים שנה לימדו אותו, התחילו ביום 1.
יש לכם שאלה לריץ׳? שאלו אותו.